קונג פו

קונג פו

'קונג פו' – מספר היבטים

 

הקונג פו היא מאמנויות הלחימה הסיניות המסורתיות העתיקות ביותר. עם זאת המונח, בשפת המקור, בא לציין את האוסף הכללי של אומנויות הלחימה הסיניות, או אפילו כל מיומנות לחימה בדרגה גבוהה. ואילו במערב, מתייחס המונח למספר סגנונות לחימה סינית מסוימים, הכוללים את אלה המכונים 'עגור לבן טיבטי', 'קוף, 'גמל שלמה' ו'נמר' (המוכרים בוודאי לחלק מהקוראים מהסרט הפופולארי והמשעשע "קונג פו פנדה") וכן את ה'וו-שוו', העכשווי יותר.

קונפו - שאולין

עולמו של הקונג פו מתחלק לשני זרמים מרכזיים: הראשון מכונה 'שאולין', בעקבות שמו של מנזר בשם זה, אשר זכה לפרסום גדול בזכות רוחב הידע שהצטבר בתוכו במהלך זמן רב בתחום שיטות ואומנויות הלחימה ודרכי האימון בהן; הוא מתאפיין בסגנון 'חיצוני', המתמקד בחיזוק מערכת השריר והגידים. הזרם המרכזי השני מכונה 'וו דונג' (Wu Dung), והוא מתבלט באופיו ה'פנימי' דווקא, המכוון לחיזוקו של מה שמוגדר בעולם הפילוסופיה והרפואה הסיניות כאנרגית וכוח החיים, ה"צ'י", ולדרכים הנכונות לניתובו בגוף והלאה ממנו.

​עולמו של הקונג פו מתחלק גם על פי הגיאוגרפיה. בצפונה של סין ישנה הטעמה מסורתית של מנחי גוף ארוכים, שימוש באקרובטיקה, בעבודת רגליים ובכלל זה גם בבעיטות; בעוד שבאזורי הדרום מודגשות דרך העמידה היציבה והעמוקה בזמן התרגול והלחימה, וכן עבודת הידיים.

סוגי קונג םו

לבסוף, מתחלק הקונג פו גם על פי אופי התנועות המשמשות בו: אם רך, כאשר כוחו של התוקף מנותב בחזרה אל התוקף, ואם קשה, כאשר כוחו של התוקף זוכה לתגובה המאופיינת בכוח אף היא.

 

אולי יעניין אותך גם

קראטה

קראטה

אמנות הקראטה – קצת היסטוריה והיבטים מסביב לשנת 1905, לפני כמאה ועשר שנים בערך, קובצו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *