בית / אומנויות לחימה / ג'ודו – לא סתם ספורט אולימפי
ג'ודו אולימפי

ג'ודו – לא סתם ספורט אולימפי

ג'ודו: קצת היסטוריה והיבטים

הג'ודו הוא אמנות לחימה מודרנית פנים אל פנים ('גנדאי בודו'), אשר נוצרה כענף ספורטיבי ביפן של שלהי המאה התשע-עשרה בידי פרופסור בשם ג'יגורו קאנו. המתרגלים מכונים 'ג'ודוקא' ובעברית התקבל הכינוי – ג'ודאי'. כדי ליצור את סוג הספורט אשר היה מבוקש לו, חקר קאנו טכניקות לחימה מגוונות אשר היו קיימות בזמנו ביפן, ואשר כונו באופן קולקטיבי 'ג'יו ג'יטסו', ולאחר מכן השיל מהן טכניקות שהחשיב למסוכנות (אגרופים, בעיטות ועוד), פיתח טכניקות אחרות שכבר היו קיימות והביאן לדרגת שיכלול גבוהה יותר ולבסוף גיבש שיטת לוחמה המאפשרת לערוך קרב ספורטיבי ללא סכנה משמעותית לפציעה, למוות, למומים וכן הלאה. בשנת 1886 הקים את 'מכון קודוקאן לג'ודו' בטוקיו (שכבר אז הייתה בירתה של יפן). משלב זה החל הג'ודו לצבור פופולאריות ברחבי יפן ושאר העולם.

לג'ודו סגנון אוניברסאלי וכחלק מזה הוא גם מתאים לכל גיל. לטכניקות התנועה של השיטה יש השפעה טובה וייחודית על גוף המתאמן משום שהן מושתתות על תנועה אופטימלית, תנועה ספיראלית וניצול מסת וכוח היריב בקרב, דברים התורמים לפיתוח הגוף ושאינם נפוצים בפעולות יומיומיות.

תרגול הג'ודו כולו נעשה לעולם בזוגות. הוא כולל תרגול של פרקטיקות בעמידה, והן על הקרקע.

 

כיצד מוכרע קרב בג'ודו?

בג'ודו מתחילים את האימון בחימום מסוג מיוחד הנקרא אוצ'יקומי, שמשמעותו כניסה למרחב התרגול אך ללא הפלת היריב.

להכרעת קרב בג'ודו יש שני אופנים. הראשון הוא בקרב עמידה, כאשר היריב מוטל על הארץ, באמצעות טכניקות שונות ומגוונות שלהן דרגות ניקוד שונות. הניקוד הגבוה ביותר הוא 'איפון' שמשמעותו הטלת היריב על גבו. את ההטלות בג'ודו עושים בשלוש דרכים עיקריות: בידיים, באמצעות האגן, או בעזרת הרגליים. ישנן גם הטלות המושתתות על 'הקרבה', כאשר יריב אחד מפיל עצמו ומפיל את יריבו יחד עמו. כל תנועה הקשורה להטלה מתבצעת בעזרת הגוף כולו.

הסוג השני של הכרעה בג'ודו הוא בקרב קרקע, כאשר יריב אחד מצליח להכריע את היריב שמולו באחת משלוש דרכים: ריתוק תוך כדי הצמדת שכמותיו אל הארץ כשהוא על גבו למשך 20 שניות; חניקה תוך האטה של מהירות הזרימה של דם היריב אל ראשו והובלת היריב לאיתות לכניעה או להתעלפות (מגיל 12 ומעלה בלבד); בריח, היינו הפעלת לחץ מנופי רב על מפרק המרפק של היריב או במקום קרוב למפרק, והובלתו לבסוף לכניעה (מגיל 14 בלבד).

אות היריב לכניעה (אלא אם התעלף), הוא שלוש טפיחות עדינות על גוף המכניע או על המזרן שעליו נערך הקרב, ביד פתוחה.

ג'ודו

חוקי הספורט:

התקן בימינו קובע, כי קרב ג'ודו יארך לא יותר מארבע דקות בין בוגרים ובני נוער, ולא יותר משתי דקות בין ילדים. אך הקרב מופסק תדיר בידי שופט, ובכל פעם כזאת חוזרים היריבים למצב ההתמודדות ההתחלתי והשעון עוצר בזמן זה ל'פסק זמן'.

כאמור,בג'ודו ניתן הניקוד הגבוה ביותר על הפלה על הגב מסוג 'איפון', ואם עלה בידו של מתחרה לבצע איפון, ניצח בקרב באופן אוטומטי. כדי להשיג ניקוד של איפון יש להטיל את המתמודד השני על גבו בעוצמה ובזריזות, אך ניתן גם לרתקו על גבו לארץ במשך עשרים שניות מלאות, או לבצע בו חניקה/בריח עד להכנעתו – גם אז בג'ודו מוכרע הקרב.

ניקוד מנצחים נמוך יותר מכונה 'וואזארי'. תפקידו של הוואזארי מתחיל כאשר תם הזמן המוקצב להתמודדות מבלי שהשיג אחד היריבים איפון או ניקוד מקביל או ניקוד גבוה משל זולתו; אז נמשך הקרב והמטרה היא להשיג יותר ניקוד וואזארי.

כל עוד בג'ודו יש שוויון בניקוד בין המתמודדים ימשך הקרב ללא הגבלת זמן עד להשגת ניקוד זהב. מתחרה שהשיג וואזארי גבוה יותר או איפון, או יתרון בעונשים, יגיע לניקוד זהב.

אולי יעניין אותך גם

קונג פו

קונג פו

'קונג פו' – מספר היבטים   הקונג פו היא מאמנויות הלחימה הסיניות המסורתיות העתיקות ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *